בנגקוק היא הבירה התוססת של תאילנד. יש בה הרבה מחוזות קטנים ובכל מחוז ניתן למצוא מה לעשות.
המלון שלי היה בלב צ'יינה-טאון של בנגקוק, אז הייתי מוקף סינים ותאילנדים.
צ'יינה טאון נמצאת קרוב לתחנת הרכבת המרכזית של בנגקוק, ולכן המיקום נוח לנסיעות וכמובן למאכלים
תאילנדיים/סיניים. המלון לא היה מפואר למדי, אך פרקטי ומאוד זול. ארוחות בוקר מפנקות ומיקום נהדר.
בכלל - ארוחות בוקר בתאילנד הן בשריות לחלוטין!. בגלל שיש תיירים אז יש ביצים ולחם וממרחים, אבל
התאילנדים אוכלים נודלס וירקות מוקפצים ושאר המנות הרגילות לארוחות השונות במהלך היום.
הלחות והחום בתאילנד גורמים לך ללכת כל היום עם כפכפים/סנדלים וגופיה... כל המקומיים גם הולכים ככה
ותמיד יש לך תחושה שכולם חזרו מהים כרגע, כי רוב התיירים שאינם רגילים ללחות גם מזיעים הרבה ובכך
רטובים. האטרקציה המרכזית בבנגקוק היא ארמון המלך.
כדי לכבד את המלך צריך להכנס לרחבת הארמון עם לבוש מלא - כלומר בלי גופיות, מכנסיים קצרים או כפכפים.
במידה ואתה לובש אחד מפרטי לבוש אלה אתה נשלח למלתחה ונותן כמה באטים כפיקדון
תמורת שארוואל, חולצה מכופתרת בצבע מזעזע וזוג נעליים. ברחבת הארמון ישנם מקדשים רבים, את בודהת ה-אמרלד, פסלים מרשימים, פסלי זהב, מוזיאונים קטנים,
אולמות, רחבות וגנים בוטניים. במרחק של 5 דקות הליכה מהארמון נמצא הבודהה השוכב, שהינו פסל
הבודהה המוזהב הגדול ביותר בעולם. מוזהב = מצופה זהב.
התאילנדים במרכז תאילנד נחמדים פחות מהתאילנדים בצפון תאילנד, אך גם הם וגם הם מנסים כל הזמן
למכור לך כל דבר שהם יכולים במחיר כמה שיותר גבוה. הכי מעצבן זה להתמקח על מחיר נסיעת המונית.
בבנגקוק ישנו את רחוב קאואסאן, שנקרא הרחוב האירופאי, אך למעשה הוא בעיקר
הרחוב הישראלי. שם הלכתי לראות את בית חב"ד, ואת הקשר הישראלי - שהינו בניין של 4 קומות שעוזר למטיילים ישראלים
בתאילנד, במתן אינטרנט חינם ל-30 דקות, שיחות לארץ במחיר זול, עזרה בהזמנת סיורים ותחבורה, שירות
החלפת ספרים, לוח מועדות ענק בעברית ומסעדה למי שמתגעגע לאוכל הישראלי.
כמובן שברוב רחוב קאואסאן שומעים עברית. בקאואסאן יש הרבה דוכנים למכירת דברי מאכל, לבוש וכו'...
כמו כן ישנן אכסניות רבות שם ואף סניף של בורגר קינג, למי רוצה קצת אמריקניזציה.
בערב סוגרים את הרחוב לתנועת מכוניות וכל האיזור הופך למרדחוב-בזאר ענקי ... שווה!.
בבנגקוק ישנו את כיכר סיאם, שבו ישנם כ-7 קניונים ענקיים. סיאם סנטר הוא הקניון המפורסם בניהם ובו
יש בעיקר חנויות לבוש של מעצבים. הקניון הפופולרי ביותר נמצא ממש לידו והוא ה-MBK.
בקניון זה ישנם 7 קומות עצומות ומלאות בחנויות ודוכנים קטנים צמודים אחד לשני, וכל קומה מוקדשת
לתחום אחר. בכל קומה ישנה פינת אוכל לא בטלה, ובקומה השביעית ישנן מסעדות רבות ובתי-קולנוע.
בתור חובב קולנוע הייתי חייב לנסות את ה-"קלונוע וי איי פי" שלהם, שכרטיס אליו עולה פי 2 מכרטיס רגיל
כ-24 ש"ח במקום 12). בקולנוע זה אתה מקבל ספה עם מקום לרגליים וישנן רק 6 ספות בכל שורה, כן)
מעט שורות. יש גם לובי עם כורסאות מרווחות ומגאזינים ואתה מקבל מיץ תפוזים בכוס שמפנייה.
לכל אחד יש מלצר אשר מביא לו את הפופקורן וכל דבר שהור רוצה מהמזנון. דבר מצחיק אצל התאילנדים
זו ההערצה הבלתי-פוסקת למלך שלהם. מלבד שהעובדה שהוא מופיע בפרופיל בכל חנות, ועל כל השטרות
ובכלל מהללים אותו בכל מקום, גם לפני תחילת כל סרט בקולנוע - הקהל שבאולם מתבקש לקום
ל-2 דקות כדי להביע כבוד למלך. ובמשך 2 הדקות האלה רואים תמונות של המלך ושומעים מוזיקה תאילנדית מעצבנת.
מחזה מרהיב ניתן לראות בתחנת הרכבת, שבו יש מסך ענק וכאשר ההימנון התאילנדי מתנגן - כל המקומיים
בתחנה נעמדים ולא זזים למשך כל זמן ההימנון... כמו בצפירה ביום הזכרון.
לאיזור פט-פונג לא התקרבתי. פט-פונג זהו איזור הזונות של תאילנד שבו יש הרבה ליידי-בוי'ים (גברים
שעברו שינויי מין לאישה כדי למכור את גופם בזנות) וכן הרבה זונות רגילות
שמציאות מין עם או בלי מסז'. בפט-פונג ישנם גם מופעי סקס שונים, שחלקם זה סקס על הבמה, אחרים זה סטרפטיז והמוכרים ביותר הם
מופעי אקסטרים עם כדורי פינג-פונג וסכיני גילוח וכו'... מי שמתעניין מוזמן ללכת לבקר, אך לגברים מומלץ
לא להסתובב שם לבד, ולא זה לא בדיחה. כשהייתי עם אנגלים הם נורא התעצבנו שיש בתאילנד "טסקו",
שהינה רשת סופרמרקטים בריטית מצויינת. הם באו לתאילנד כדי לברוח מכל זה, והנה זה מחכה להם פה,
אז הם לא אהבו את זה ואני לא נכנסתי
כי באתי לתאילנד לנסות דברים חדשים, אבל יום אחד החלטתי להכנס וזו היתה החלטה מאוד מוצלחת.
בטסקו התאילנדי ישנם את כל המוצרים התאילנדים עוד ביותר זול ממה שמוכרים אותם ברחובות.
זה אמנם נראה כמו חיסכון של מעט מאוד, אבל זה מצטבר ואם אתה נשאר במקום אחד לכמה ימים אתה
יכול לחסוך הרבה בקניית דברים בסיסיים כמו מים (אסור לשתות את
מי הברז בתאילנד ולכן קונים מי שתיה בבקבוקים). כמו כן ניתן לקנות שם חטיפים במבחר רחב יותר ובזיל הזול. שם קיבלתי לראשונה עודף
במטבע של חצי באט. בתור חובב דונאטס, עד כה שילמתי כ-19 באט לסופגניה אחת אם קניתי בבודדות,
בטסקו זה היה 5 באט בלבד. חסכון של 14 באט יכול להראות לכם זעום
כי זה פחות מ-2 ש"ח,אך קחו בחשבון שב-4 ש"ח תוכלו לקנות מנת פתאי במסעדה.
כמעט ארוחה שלמה. אם מחפשים ג'אנק אמריקני
ניתן להכנס לאחת ממאות ה-7/11 שמצויות בתאילנד. למי שלא מכיר: 7/11 זו רשת מרכולים קטנים/פיצוציות שבארה"ב,
אנגליה ועוד ארצות דומות - ניתן למצוא בכל פינה. שם ניתן לקנות את כל הממתקים המלוחים והמתוקים
והברד (סלורפי, למבינים) שאר הדברים הטעימים האלה שהורסים לנו את השיניים ואולי גם את השכל.
מקום הקניות הטוב ביותר הוא שוק הסוף-שבוע של בנגקוק: צ'אטוצ'אק. השוק הזה הוא אדיר מימדים, פשוט
עצום וקל ללכת בו לאיבוד. אם מצאת משהו שאתה רוצה ואתה אומר לעצמך שאתה תחזור למקום הזה,
אז סיכוי גדול שלא תמצא אותו בזרך חזרה.
בשוק ישנן דוכנים על דוכנים וברוב המקומות המעבר בין דוכן לדוכן
הינו כל-כך צר שכאשר אדם אחד עומד
שם הוא חוסם את כל המעבר.
בצ'אטוצ'אק ישנם דוכנים להכל, מביגוד ועד: חפצי אומנות, אלקטרוניקה, ספרים, מאכלים, בעלי חיים, דברי נוי,
חומרים לבניה, והרשימה ממשיכה... דוכני הבעלי-חיים קצת גרמו לי עצב מכיוון שהחיות מוחזקות שם בתנאים נוראיים,
וחלקן (כמו הסנאיים למשל), מוחזקים עם חוט לצוואר כדי שלא יברחו, והם מפחדים פחד מוות לזוז בגלל כל
האנשים מסביב. גם גורי הכלבים שאתה רואה - לא ידוע אם הם נקניים בתור חיות מחמד או לא...
כמו כן ישנם צרצרים, ג'וקים וחולדות. לתאילנדים יש גם אהדה רבה לדגים, וישנם דגים שמחירם הוא
שווה ערך לכמה לילות במלון מפואר. לשוק זה באים הרבה מאוד מקומיים ואתה נהנה מאווירה תאילנדית אותנטית.
בערבים נחמד לטייל ברחוב קאואסאן וגם בצ'יינה-טאון. שם אמנם לא סוגרים את הכביש אך אכן הרבה מאוד דוכנים נוספים
מגיעים וריחות האוכל (ברובו חזיר
ופירות ים) על המנגל מאוד מגרה.
בתאילנד כיף להלך בין הדוכנים, לראות משהו מעניין, לקנות אותו בגרושים ולנסות - אם טעים יופי, אם לא
זה ממש לא נורא כי זה עלה גרושים וניתן לזרוק בלי נקיפות מצפון.
|
רחבת ארמון המלך
רחבת ארמון המלך
רחבת ארמון המלך
מוכר גורי כלבים בשוק הסוף-שבוע: צ'אטוצ'אק
ארמון המלך
תחנת הרכבת המרכזית: הו לאמ-פונג
רחבת ארמון המלך
רחבת ארמון המלך
|
